חרם דיגיטלי הוא אחת הפגיעות הכי כואבות ושקטות שילד יכול לעבור. הוא קורה בקבוצות הוואטסאפ של הכיתה, מתחת לרדאר של ההורים, ולרוב הילד לא מספר. אם אתם חושדים שהילד מוחרם, הנה מה שחשוב לעשות, לפי הסדר.
הדבר הכי חשוב שילד מוחרם צריך זה לדעת שהוא לא לבד. אל תמהרו "לתקן" או להתקשר להורים אחרים לפני שהקשבתם. שבו איתו, תנו לו לספר בקצב שלו, ואל תזלזלו בתחושה שלו גם אם האירוע נראה "קטן" מבחוץ.
צלמו מסך של ההודעות, ההדרה מהקבוצות, או ההערות הפוגעניות. תיעוד עוזר גם לשיחה עם בית הספר וגם אם צריך להסלים. אל תמחקו כלום בכעס.
חרם הוא אירוע חינוכי, לא רק חברתי. פנו למחנך/ת ולרכז/ת השכבה, הציגו את התיעוד, ובקשו תוכנית פעולה ברורה עם לוח זמנים. בקשו מעקב, לא רק "נדבר עם הילדים".
מפתה, אבל לרוב זה מחמיר. הורים אחרים עלולים להתגונן, והילד שלכם עלול "לשלם" על זה חברתית. עדיף לעבוד דרך המסגרת החינוכית.
חוג, תנועת נוער, ספורט, קרוב משפחה - כל מסגרת שבה הילד מרגיש שייך ומוערך מחזירה לו ביטחון ומורידה את התלות בקבוצה שפוגעת בו.
ירידה בשינה או בתיאבון, סירוב ללכת לבית הספר, בכי, אמירות כמו "עדיף שלא אהיה". אם אתם מזהים מצוקה נפשית, פנו ליועצת בית הספר או לגורם טיפולי. במצב חירום נפשי אפשר לפנות לער"ן (1201) בכל שעה.
AzriGuard מזהה בריונות, חרם ותוכן פוגעני בוואטסאפ של הילד, ומתריע לכם בזמן אמת - בלי לקרוא את כל השיחות.
להגן על הילד - חינם ›איך יודעים אם זה חרם או סתם ריב חולף? חרם הוא דפוס חוזר של הדרה: הילד מוצא מקבוצות, מתעלמים ממנו, או צוחקים עליו שוב ושוב. ריב חולף נגמר. אם זה נמשך יותר משבוע, התייחסו לזה ברצינות.
הילד מבקש שלא אתערב, מה עושים? כבדו את התחושה אבל אל תבטיחו לא לעשות כלום. הסבירו שאתם שם כדי לעזור, ותשתפו אותו בכל צעד כדי לשמור על האמון.