רוב הילדים לא מספרים שהם נפגעים ברשת. הם מתביישים, מפחדים שיחמירו את המצב, או חושבים שזו אשמתם. לכן חשוב שההורים ידעו לזהות את הסימנים בעצמם. הנה עשרה דברים ששווה לשים לב אליהם.
הילד נלחץ או עצוב אחרי שהוא מסתכל בטלפון, או להפך - מפסיק להשתמש בו פתאום. שינוי חד בהרגלים הוא דגל.
פחות יציאות, פחות חברים בבית, הימנעות מפעילויות שהוא אהב. חרם דיגיטלי מדלג מהמסך למציאות.
כאבי בטן או ראש "מסתוריים" בבקרים, בקשות חוזרות להישאר בבית. הגוף מדבר כשקשה לומר במילים.
קושי להירדם, יקיצות, או שינוי בתיאבון. מתח רגשי מתבטא פיזית, במיוחד אצל ילדים.
אמירות כמו "אני לא שווה", "אף אחד לא אוהב אותי". הקשיבו לאיך הילד מדבר על עצמו.
הילד לא נמצא בקבוצת הכיתה, מוצא ממנה שוב ושוב, או שנפתחת קבוצה מקבילה בלעדיו. זה סימן מובהק לחרם.
קושי להתרכז, ציונים שיורדים בלי סיבה לימודית. מצוקה חברתית שוחקת את הריכוז.
התפרצויות זעם, בכי פתאומי, או אדישות חדה. שינוי חד באופי שווה בירור.
הילד מחביא את הטלפון כשאתם מתקרבים, מוחק הודעות, או נלחץ מהשאלה "מה קורה בקבוצה".
"כולם נגדי", "לא בא לי לפגוש אף אחד". ילדים לרוב בודקים את המים ברמזים לפני שהם מספרים הכל. אל תפספסו אותם.
AzriGuard מזהה בריונות, חרם ותוכן פוגעני בוואטסאפ של הילד ומתריע לכם בזמן אמת, בלי לקרוא את כל השיחות.
להגן על הילד - חינם ›זיהיתם כמה סימנים? אל תחכו. שבו עם הילד בשיחה רגועה, הקשיבו בלי לשפוט, ואם צריך פנו ליועצת בית הספר. קראו גם את המדריך "הילד שלי מוחרם בוואטסאפ - מה עושים".